ארצות הברית מתכוננת למערכה צבאית ממושכת נגד איראן עם היערכות הכוחות הגדולה ביותר במזרח התיכון מאז מלחמת עיראק. שתי נושאות מטוסים, למעלה מ-120 מטוסי קרב ומערכות הגנה מתקדמות הוצבו באזור. גורמים בוושינגטון מעריכים כי הסיכויים להסכם נמוכים ביותר, והמסר האמריקני ברור: הכוח העצום שהוצב לא יחזור ללא השגת המטרות.
ארצות הברית הקימה את ההיערכות הצבאית הגדולה ביותר במזרח התיכון מאז פלישת עיראק ב-2003, בצעד שמאותת על נחישות אמריקנית להשיג את יעדיה מול איראן – במו"מ או בכוח. היקף הפריסה, שכולל למעלה מ-120 מטוסי קרב, שתי קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים ומערכי הגנה אווירית מתקדמים, מעיד על כך שוושינגטון לא מתכוננת לתקיפה נקודתית אלא למערכה צבאית ממושכת שעשויה להימשך שבועות.
לפי מקורות ביטחוניים אמריקניים, הנשיא דונלד טראמפ הבהיר לצמרת הצבאית והמדינית כי הכוח העצום שהושקע בהעברת הנכסים הצבאיים לאזור לא יכול לחזור ללא השגת תוצאות משמעותיות. המסר ששודר לבירות המערביות ולישראל הוא כי ארה"ב לא תסתפק בתקיפה סמלית או בהסכם חלש, אלא תפעל להשגת מטרותיה המלאות: פירוק התוכנית הגרעינית האיראנית והגבלה דרסטית של יכולות הטילים הבליסטיים.
גורמים בכירים מעריכים כי הסיכויים להסדר דיפלומטי נמוכים ביותר, למרות סבב המו"מ השלישי המתוכנן השבוע בז'נבה. "המשא ומתן הוא תמרון זמן מצד איראן", אמר יועץ בכיר של טראמפ לכלי תקשורת אמריקני. "הבוס מתחיל לאבד סבלנות".
בים התיכון ובים הערבי כעת שתי קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים: ה-USS Abraham Lincoln שהגיעה לאזור בסוף ינואר ופועלת במרחק של כ-680 קילומטר מחופי איראן, וה-USS Gerald R. Ford – נושאת המטוסים הגדולה בעולם – שצפויה להגיע לאזור בימים הקרובים לאחר שנצפתה חוצה את מיצר גיברלטר. יחד, שתי הקבוצות כוללות 14 ספינות קרב, יותר מ-11,000 אנשי צוות ועשרות מטוסי F/A-18 ו-F-35C.
בנוסף לכוח הימי, הגיעו לבסיסים האמריקניים באזור למעלה מ-120 מטוסי קרב תוך ימים ספורים בלבד וזוהי ההיערכות האווירית הגדולה ביותר במזרח התיכון מאז 2003. המטוסים כוללים F-35 חמקניים, F-22 לעליונות אווירית, F-15 ו-F-16, לצד מטוסי AWACS לאזהרה מוקדמת ומטוסי תדלוק אווירי. נתוני מעקב אחר טיסות צבאיות מראים כי רובם המכריע של המטוסים יצאו מבסיסים בארה"ב ובאירופה ונתמכים על ידי עשרות מטוסי מטען ומתדלקים זהו סימן לתכנון מבצעי מתמשך ולא לסיבוב רוטציה שגרתי.
אך למרות גודל הכוח, יש גם מגבלות משמעותיות. מרכז המחקר האסטרטגי והבינלאומי (CSIS) פרסם ניתוח השבוע לפיו לכוח האמריקני הנוכחי יכולת לבצע תקיפות עונשיות ולהגן על בעלות ברית ושותפים, אך אין לו יכולת לפעולות קרקעיות, פשיטות או החלפת משטר. ארה"ב לא פרסה יחידות מיוחדות וכוחות קרקע הדרושים לביצוע פשיטות או פעולות ביבשה. "לכידת ההנהגה האיראנית אינה אפשרות ריאליסטית, בייחוד בהתחשב במרחק של נקודות השיגור הסבירות לטהראן", כתב המכון.
עם זאת, מומחים ישראלים סבורים שההפלה של המשטר האיראני אינה מחייבת בהכרח כוח קרקע זר גדול.
במקביל, איראן אינה יושבת בחיבוק ידיים. בשבת נערכה תרגיל טילים חי במיצר הורמוז, ומנהיג המהפכה עלי חמינאי הזהיר כי "ארה"ב עלולה להיפגע כל כך קשה שלא תוכל לקום בחזרה" אם תחדש את התקפותיה נגד המשטר. איראן פיתחה במהלך השנים הגנה מרובת שכבות הממוקדת במוקשים, טילים, צוללות ורחפנים שנועדו להאט את הכוחות האמריקניים. חלק מהמומחים סבורים שאיראן עשויה לנסות להימנע מעימות מלא מיד, אך ייתכן שזה יהיה קשה.
רוזמרי קלניק, מנהלת תוכנית המזרח התיכון במכון המחשבה Defence Priorities, אמרה ל-CBC כי ההכנות מצביעות על כך שארה"ב מתכוננת למה שיכול להיות סכסוך ממושך. היא מתחה ביקורת על גישת האדמיניסטרציה עד כה וכינתה אותה "מדאיגה מאוד". "זהו ביצה פוטנציאלית בהכנה. לפחות יש סיכון לכך. ולא ראיתי שום טיעון טוב מדוע משהו מזה נחוץ, שלא לדבר על בדיוק עכשיו", אמרה.
ככלל, 35% מספינות הצי האמריקני המוכנות לפעולה מבצעית נמצאות כעת במזרח התיכון. רמת הכוח הנוכחית דומה לזו ששימשה במבצע "שועל המדבר" ב-1998, שכלל ארבעה ימי תקיפות עונשיות בטווח ארוך נגד עיראק. עם הכוח הנוכחי, ארה"ב יכולה לשגר 50-100 טילי טומהוק וטילים אחרים לטווח ארוך נגד המשמרות המהפכניים וכוחות ביטחון אחרים או מתקנים התומכים בתוכנית הגרעין של איראן.
המסר האמריקני לאיראן ולעולם כולו ברור: הכוח העצום שהוצב לא יחזור בידיים ריקות. השאלה היא רק אם המערכה תסתיים בהסכם דיפלומטי שיקבל ממש במקום מילים, או בפעולה צבאית שתשנה לצמיתות את מאזן הכוחות במזרח התיכון.